גזר דין בתיק ת"פ 630-04-10

השימוע מתורגם לשפה הרוסית על ידי המתורגמן מר בורר.

רקע

1.         הנאשם הורשע, כהודייתו, בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה כלפי בת זוג, לפי סעיפים 380 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין התשל"ז 1977, (להלן: " החוק") והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 30.3.10, עת היה שרוי תחת השפעת אלכוהול, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שתפס בחולצתה, זרק אותה לעבר ספה והכה באגרופיו בראשה ובצווארה. הנאשם הוסיף ובעט מספר פעמים בבטנה וברגליה של המתלוננת וכן תפס את רגלה ועיקמה.

בהמשך, זרק הנאשם ארצה צלחת וכיסא של בתו הפעוטה ושברם.

המתלוננת פנתה לנאשם בשאלה לפשר מעשיו ובתגובה, שב הנאשם להכותה בכל חלקי גופה באמצעות אגרופיו.

כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו למתלוננת חבלות ושריטות על פניה וצווארה.

2.         הנאשם יליד 1968, אין בעברו הרשעות קודמות ובמוקד הדיון ניצבת סוגיית החזרה המתבקשת מהרשעתו.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצות שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין - נחה דעתי כי אירוע האישום אינו מייצג מקרה כה קל ערך מחד-גיסא והפגיעה שיכול ותיגרם לנאשם בהינתן הרשעתו, לא תהא כה כבדה מאידך גיסא. לפיכך, שוכנעתי כי לא ניתן להתייחס לעניינו של הנאשם כ- "חריג שבחריגים" ולחזור מהרשעתו.

3.         הוגשו מספר תסקירי שירות מבחן, מהם עולה המלצה להימנע מהרשעת הנאשם ולהשית עליו צו של"צ.

הובהרו נסיבות חייו של הנאשם, שלא ארחיב בעיקרן מחמת צנעת הפרט. אך אציין כי הוא נשוי למתלוננת, להם בת משותפת והוא עובד לפרנסתו כמאבטח מאז חודש מרס 2011. הנאשם היה מצוי בתנאי הרחקה מהמתלוננת ומתגורר בבית אמו, כשבתם של בני הזוג מצויה בחזקתו בהסכמת המתלוננת.

הנאשם תיאר מערכת יחסים תקינה עם המתלוננת למעט ויכוחים סביב נושא חינוך בתם ותפקידה הנטען של המתלוננת במשק הבית המשותף.

באשר לעבירות בהן הודה, הביע הנאשם צער על הפגיעה שהסב למתלוננת וכן רצון לשוב  ולהתגורר עמה. הנאשם נטל אחריות על מעשיו והדגיש את חריגותם על רקע נוף חייו ותפיסתו העצמית כאדם רגוע הנמנע ממצבי עימות.

שירות המבחן שוחח עם המתלוננת, שאישרה את חריגות התנהגות הנאשם, שיתפה כי חשה מאוימת מהנאשם ופנתה למשטרה כדרך להצבת גבולות להתנהגותו האלימה כלפיה. המתלוננת שללה תחושות איום מפני הנאשם לעת זו וביטאה רצונה לחזור למגורים משותפים עמו.

מדיווח העו"ס המטפלת בנאשם במרכז עירוני למניעת אלימות במשפחה, עולה כי הנאשם משולב בהליך טיפולי מאז חודש יולי 2010, משתף פעולה ומשיחות שנערכו עם בני הזוג, הודגש רצונם לחזור ולהתגורר יחדיו וכן כי התנהלותו האלימה של הנאשם הייתה חד-פעמית.

להתרשמותה של העו"ס המטפלת, הנאשם אינו אוחז בדפוסי זוגיות אלימים, אלא בקשיי תקשורת זוגית שבסיסם פערים בתפיסה המגדרית. הומלץ לאפשר לנאשם ולמתלוננת להמשיך בטיפול זוגי לשם גישור על פערים, לבחון את בשלותם לחזרה למגורים משותפים ולאפשר קידום ההליך הטיפולי והתאמתו לצרכיו השיקומיים של הנאשם.

כך גם הייתה הערכת שירות המבחן ומתסקיר נוסף שהוגש, עלה כי בני הזוג מתמידים להגיע לפגישות משותפות במרכז העירוני. הנאשם ביטא שביעות רצון מהליך טיפולי זה, תוך שחווה אותו כמסייע לו ולמתלוננת לשתף בחוויותיהם ולהעלות סוגיות טעונות.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגלה מוטיבציה להמשיך בהליך הטיפולי, כאמצעי לבחינת אפשרות לעריכת שינוי בדפוסי התנהלותו. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם השקיע מאמצים בהליך הטיפולי ועמד בדרישות המסגרת.

מתסקיר נוסף שהוגש עלו התרשמויות הגורמים המטפלים להעדר אינדיקציות לקיום בעייתיות בתחום צריכת האלכוהול, על אף רקע שכזה בעת ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, כך שלא עלה הצורך בשילובו בתוכנית טיפולית מודגשת בהקשר זה.